הדרכת הורים: כללים חשובים

רבים הם ההורים המרבים לבקר את ילדיהם מעבר לצרכים החינוכיים של הילדים. מקור הביקורת הזו הוא בצרכים של ההורים, אף שלמעשה אין בה תועלת חינוכית אמיתית. פעמים רבות הביקורת של ההורים נובעת מקושי לקבל התנהגות שונה משלהם ושאינה תואמת את ציפיותיהם ואת צורכיהם האישיים. לא די שאין בביקורת זו שום תועלת היא אף מזיקה, מאחר שהיא מגבירה את הנטייה של הילד לביקורת עצמית מופרזת ולחוסר ביטחון בהתמודדות.

ההורים צריכים ללמוד להבחין בין עיקר לטפל בביקורת שהם משמיעים בבית בכלל וכלפי הילד בפרט. תפקידם של ההורים לעזור לילד לגדול, ולגדול משמעו – לנטוש מצב קיים של תלות באחרים ולעבור למצב חדש ולא מוכר המחייב נשיאה באחריות, נקיטת יזמה והתמודדות עם קשיים וכישלונות בדרך לעלייה ולהצלחה.

כדי שהילד יוכל לגדול באופן בטוח הוא זקוק לכמה נתונים:

  • גב של הורים המשדרים לו, על ידי מתן חום ואהבה, שהוא לא יפסיד שום דבר מנכונותו לנטוש את מצבו הנוכחי – התלות באחרים, מכיוון שהם ימשיכו לספק לו את החום ואת הביטחון שהוא זקוק להם.

  • אמון של ההורים ביכולתו להתמודד עם מצבים חדשים.

כאשר הילד אינו מקבל חום ותשומת לב מספיקים ואינו מרגיש כי הוריו נותנים אמון ביכולתו הוא מאבד את האמון ביכולתו להתמודד עם מצבים חדשים ומעדיף שלא לגדול אלא להישאר במצב של חוסר אונים ואי נקיטת יזמה.

הביקורת על ניסיונותיו של הילד להתמודד עם מצבים חדשים אינה מקדמת אותו לעצמאות, אלא להפך – עושה אותו תלותי יותר.

משום כך, עליכם, ההורים, לתת את הדעת לתגובה הראויה ביחס לילד:

  • עשו לעצמכם בירור מהיר ובו תגדירו מהו העיקר ומהו הטפל בסוגי הביקורת, ונסו להימנע מביקורת ומדרישות שאינן הכרחיות ממש לחינוך הילד אלא נובעות בעיקר מצורכיכם האישיים (למשל: סדר וניקיון מופרזים וצורת אכילה).

  • כאשר הילד אינו מתנהג בהתאם לציפיותיכם, אל תראו אותו כמאיים עליכם וכמפריע לכם לממש את רצונותיכם, אלא ראו אותו כילד שיש לו קושי ושתפקידכם לעזור לו בקשייו.

  • נסו להימנע מלראות את הילד דרך חסרונותיו. נטייתנו כהורים היא לראות את ילדנו במצבים מסוימים דרך הנקודות המציקות לנו. למשל, אם הילד מפריע בצהריים, אנחנו רואים אותו כילד מפריע; אם ציוניו נמוכים, אנחנו רואים אותו כעצלן. כדי להבליע את ההתנהגות הספציפית המפריעה לנו, עלינו להרחיב את המבט בכל מצב ולראות את ילדנו במלוא היקפו, הכולל את מכלול אישיותו היפה.

  • תרגלו ביניכם ובין עצמכם התמלאות באהבה אליו: חשבו עליו תוך ריכוז המחשבה בו, בתכונותיו, בצרכיו ובפחדיו, והתמלאו אליו אהבה עד אין קץ.

  • נסו להפוך אותו למצליחן: חפשו "מתחת לאדמה" סיבות להחמיא לו, לתת לו תפקידים שהוא מצליח בהם, ליהנות מכישרונותיו גם אם אינם תורניים. בקיצור – תנו לו הרגשה שהוא "משהו".

  • אל תפעילו "סטופר" להקצבת הזמן שאתם מוכנים להמתין עד שההדרכה הזו תועיל והילד יהיה כפי ציפיותיכם. זכרו שהמטרה אינה אתם וציפיותיכם אלא הילד וצרכיו ופחדיו באשר הוא.

  • אנחנו מקיימים מצוות חסד בכך שאנחנו נותנים לילד נפחד ומיואש הרגשה טובה שהוא אהוב ומוצלח. הוא תופס את כישלונותיו כסיבה לדחייה, ולכן עליכם לפעול בדיוק ההפך – ליהנות ממנו ולהראות לו אהבה עד בלי די.

תנו דעת על הבעת רגשות:

  • במצבים השונים שאתם חווים הקפידו לבטא את רגשותיכם ולשקף את רגשותיו של הילד. אמרו, למשל: 'זה מצא חן בעיניי', 'זה ריגש אותי', 'שמחתי לראות את זה', 'זה בלבל אותי', 'הייתי במבוכה', 'זה ציער אותי'. באותו אופן שקפו את רגשותיו במצבים השונים. למשל, אם הוא בא לספר שהוא הצליח במשהו אמרו לו: 'אני רואה שאתה שמח מאוד', 'נראה שאתה מתרגש ונהנה', וכאשר הוא מתלונן שמשהו הציק לו: 'אני מבין שאתה כועס', 'אתה מרגיש שנפגעת?' בקיצור: נסו לזהות את הרגש המסתתר מאחורי דבריו והתנהגותו ושקפו אותו.

  • לפי השינה ספרו משהו עצוב או שמח שקרה לכם, ובהמשך בקשו ממנו שהוא יעשה זאת.

  • בקשו מן הילד שיצייר לכם ציור. התעניינו במה שצייר: 'מי גר בבית?' 'מה עושה הילד?' 'לאן הוא הולך?' 'מה קרה לו שם?' בקשו מן הילד שיוסיף את הפרטים בציורו. כוונו אותו בעדינות לספר איך מרגישות הדמויות שבציור. למשל: 'נראה לי שמשהו מטריד את הילד הזה: מה זה יכול להיות?' אם הילד אינו משיב, תוכלו להציע לו כמה הצעות שאחת מהן שקשורה אליו ואמרו לו שיבחר אחת מן האפשרויות ויאמר מה הדבר שמטריד את הילד שבציור. תוכלו גם לספר לו על דמות שחווה ומרגישה חוויות ורגשות הדומים לאלו שהוא מרגיש וחווה. ערבו אותו בסיפור ובקשו ממנו להציע הצעות לעזרה לילד. בהמשך, בקשו ממנו לצייר את הילד שעליו שוחחתם.גם אם אינכם יודעים בדיוק איך לעשות את הטיפול הרגשי דרך הציור, דעו כי עצם העובדה שיושבים עם הילד, מתעניינים בציוריו ומאפשרים לו לבטא את עצמו בציורים, עשויה להועיל לו במידה רבה.

  • מלאו את הבית במסרים נכונים: 'העיקר הוא ההשתדלות והמאמץ שלך, ולא חשובים לנו הציונים', 'מי שמשתדל כל כך, בסופו של דבר מצליח בעזרת השם', 'נורמלי שיש קשיים וכישלונות'. למדו את עצמכם ואת הילד לראות מה כן טוב ומה כן מוצלח וספרו לו על עצמכם – כיצד התמודדתם עם קשיים ומה עשיתם כשנכשלתם.

בהצלחה!

0