טיפול בחרדת מבחנים

א.     לקראת המבחן משננים עם התלמיד את החומר ביעילות – בלי להיכנס לכל מיני דקויות. יש לארגן לו את החומר במתכונת של תשובות על שאלות אפשריות.

ב.      לאחר שהחומר מאורגן והתלמיד שינן אותו, מתרגלים בהדרגה חשיפה למצב של מבחן. המטרה לחשוף את התלמיד למצב של מבחן, באופן מדורג ותומך, כדי להקל עליו בעת מבחן אמיתי. דירוג חשיפה אפשרי: א. שאלות קלות, ספר פתוח והבוחן רומז ומדריך כיצד מתאימים את החומר הנלמד לשאלה. ב. כנ"ל, בלי רמזים. ג. כנ"ל כשהספר סגור. ד. שאלות קשות, ספר פתוח ובוחן רומז, וכן הלאה.

ג.       יש לנסח שאלות מהסוג שנוהגים לשאול במבחנים (או להשתמש בשאלות של מבחנים קודמים) וללמד הבנת הנקרא של השאלות: ביאור מילולי, תשומת לב למספר החלקים בשאלה, תהליך זיהוי האינפורמציה הקשורה לשאלה, ניסוח התשובה על פי המידע.

ד.      כדי שהתלמיד ירגיש ביטחון ויצליח לקשר בין החומר הנלמד לשאלות יש ללמד אותו לארגן את החומר ולראותו כתשובות על שאלות. לשם כך המלמד מדגים כיצד הוא מארגן את החומר הנלמד ומתאים אותו לשאלות ולאחר מכן מאפשר לתלמיד להתנסות בכך.

ה.      יש להרבות בשיחה על קשיים בכלל ועל קשיים בזמן הלמידה בפרט ולעזור לתלמיד להבין שלכולם קשה, שהקושי טבעי והוא חלק מן הלמידה ושהקושי הזה זמני אם מתמודדים עמו. כמו כן יש לשוחח עמו על המחשבות שעולות לו בעניין יכולתו הירודה ועל ההרגשה שאין ביכולתו להתמודד עם מבחנים. כדי לחזק את ביטחונו יש לכוונו להכיר ביכולותיו הגבוהות בתחומים אחרים ולהסביר לו את הצורך להתמודד כדי לבטא את יכולתו גם בלימודים.

ו.        יש לשוחח עם התלמיד על המחשבות שעולות בו לפני המבחן, כגון 'אין לי סיכוי להצליח', 'בוודאי לא אדע', 'אינני מסוגל'.

ז.       בזמן השיחות יש להטביע בו מחשבות ומסרים עצמיים חיוביים, ללמד אותו לומר לעצמו שההצלחה בהחלט בהישג ידו, שהסיבה לאי הצלחתו בעבר היא הכנה לא מספיקה, חששות וחוסר התמודדות, אבל בקיומם של תנאים אלו הוא בהחלט יכול להצליח בעזרת השם. כמו כן, יש להעניק לו עוגן להישען עליו ולומר לו שהוא יכול לפנות לבוחן לפני המבחן ובמהלכו כדי לבאר בעזרתו את כוונת השאלה ואף לקבל ממנו רמזים לגבי התשובה הנכונה.

ח.      יש ללמד את התלמיד כיצד להגיב במצבי לחץ. עליו ללמוד להרגיע את עצמו על ידי נשימות עמוקות, להזכיר לעצמו שהוא התכונן היטב עם המורה הפרטי ויודע את החומר ושביכולתו לפנות לבוחן כדי לברר מה הכוונה בשאלה ולבקש רמזים על התשובה. כמו כן יש להדריך אותו להשיב בתחילה על מה שהוא יודע ורק אחר כך לחשוב על השאלות שהוא מתקשה בהן, ובשעת הצורך לפנות לבוחן כדי לברר את ספקותיו.

ט.     הדמייה והרגעה – חשוב מאוד לדמות לו את זמן המבחן ואת התנהגותו בו: בתחילה יש להרגיעו על ידי שמבקשים ממנו לעצום עיניים ולנשום נשימות עמוקות. אחר כך המלמד מדבר אליו בקול איטי, רגוע ועמוק ומתאר לו את מהלך אירועי המבחן: כיצד הוא מרגיע את עצמו ואומר לעצמו שהוא יודע את החומר ויצליח, כיצד הוא נכנס לכיתה, מתיישב כשהוא רגוע רגוע, נושם נשימות עמוקות, קורא את השאלות, עונה קודם על מה שיודע, קורא שוב בעיון וברגיעה את מה שאינו מבין, ואם אינו בטוח שהבין ניגש למורה ומברר אתו את השאלה. אם גם לאחר מכן הוא אינו יודע את התשובה הוא מבקש מהמורה שירמוז לו. במהלך ההדמייה הזו חשוב להזכיר לו שוב ושוב שהוא מרגיש רגוע רגוע.

י. בד בבד עם הטיפול בתלמיד יש לדאוג לנכונותו של הבוחן לשתף פעולה. יש להדריכו לשוחח עם התלמיד שיחת הרגעה לפני המבחן, לגלות אליו סימפטיה ולעודדו בזמן המבחן, לקרוא אתו את השאלון לפני הכתיבה ובשעת המבחן, ואף לסייע לו בפתרון במידת הצורך.

יא. לאחר כל מטלה לימודית, כולל מבחן, המלמד ידריך את התלמיד לבדוק את הביצוע ולתקן לפי הצורך, ורק אחר כך למסור את העבודה.

יב. בתחילת הדרך רצוי שהמורה הפרטי יקבל מראש את השאלות, כדי להבטיח את הצלחתו של התלמיד. אם למרות ההכנה וההרגעה התלמיד מרגיש קושי גדול לכתוב את המבחן, יש לאפשר לו לענות בעל פה ורק אחר כך לכתוב את מה שענה.

חשוב מאוד לציין שמחקרים מוכיחים שהדמיה והרפיה המלוות בארגון נכון של החומר לפני המבחן, משפרות מאוד את השגיהם של תלמידים הסובלים מחרדת מבחנים.

בהצלחה!

0