עיצוב התנהגות בכיתה: פרק ב'

נושאים אפשריים: הפחתת פטפוט, הגברת השתתפות, הארכת משך הזמן שהתלמיד עוקב אחר הכתוב בספר הלימוד, שמתפלל וכו'.

- מגדירים את ההתנהגות החיובית שרוצים לחזק, כגון הפחתת הפטפוט בעת השיעור.

-          מודדים את פרק הזמן הארוך ביותר שהתלמיד ישב בשיעור בלי לפטפט.

-          מסבירים לו שמעתה נדרש ממנו שלא לפטפט במשך הזמן המוגדר (הזמן ייקבע לפי משך הזמן הארוך ביותר שהוא לא פטפט או לפי הזמן שמשוער שהוא יוכל לעמוד בו). המלמד יסמן X בטבלה או ידביק מדבקה וכדומה ובסוף היום ישלח דיווח להורים. צבירת 5 מדבקות תזכה את התלמיד בפרס מסוים. צבירת 6 מדבקות תזכה אותו בפרס גדול יותר, וצבירת 7 מדבקות תזכה אותו בפרס גדול עוד יותר. צבירה של מספר מסוים של מדבקות עד סוף השבוע (40 למשל) תזכה אותו בטיול (דוגמאות לפרסים: ממתקים, חפצים, פעילויות).

-          מדי יום שולחים דיווח להורים. את ניהול המעקב, קביעת הפרסים ונתינתם עושים ההורים. את מספר הנקודות יש לקבוע לפי אמדן יכולת התלמיד להצליח ומתוך נתינת דעת שלא ליצור אינפלציה בפרסים.

-          המורה אינו מגיב להפרעות (עד כמה שאפשר, כמובן), אלא להתנהגות החיובית המצופה. הוא מזכיר לתלמיד את המבצע, מציין כשהוא מעניק לו את הנקודה ומלווה את הדבקת המדבקה במבט ובחיוך מעודדים.

-           המלמד עוזר לתלמיד להצליח במבצע.

-          לאחר שבוע מפסיקים את המבצע, ואז אומדים במשך שש תצפית את מצבו של התלמיד ובוחנים אם יש שיפור ביחס למצב שהיה לפני הטיפול.

-          לאחר התצפיות חוזרים לתכנית העיצוב כנ"ל ושוב יוזמים הפסקה, עד שנראה שיש שיפור קבוע במצב הפטפוט.

-          עוברים לנושא אחר.

מסלול ב'

ההורים מציידים את התלמיד בפנקס. כל דף מיועד לציון תחום אחר, כגון הקשבה, התנהגות, השתתפות. מציינים בהתאם להתנהגות הילד: 'טוב', 'כט"מ', 'ט"מ' ומזכים את הילד בהתאם לכך: 'טוב' מזכה בנקודה אחת, כט"מ בשלוש נקודות וט"מ בשש נקודות. קובעים ששש עד שתים-עשרה נקודות מזכות אותו בפרס או בסכום כסף מסוים, ששתים-עשרה עד עשרים נקודות מזכות אותו בפרס גדול יותר ושעשרים עד עשרים ושמונה נקודות מזכות אותו בפרס גדול עוד יותר, וכן הלאה.

ההורים, בתיאום עם המחנך, מסבירים לילד מה מוגדר 'הקשבה', 'התנהגות נאותה', 'השתתפות'.

בהצלחה!

פוסטים אחרונים

הצג הכול

עיצוב התנהגות בכיתה: פרק א'

-         חשוב שהמלמד יתחיל לנהל עם התלמיד שיחות קבועות, במטרה ליצור מערכת יחסים מחייבת וערוץ תקשורת שדרכו יועברו מסרים חינוכיים כללים, הסכמים, הסברים על התנהגות זו או אחרת ושאר בירורים. קשר רציף כזה

הדרכת מורים: העברת אחריות לילד

אחד הקשיים במהלך החינוכי הוא הציפייה מהילד להתנהגות זו או אחרת. כגודל הפער שבין הציפייה למציאות כך גודל תסכול המחנכים ותחושת הכעס והאין אונים שלהם. הציפייה טבעית, אך במידה רבה היא נובעת מצורכי המבוגר

שילוב מוצלח בלימודים

הדרכה למחנך - יצירת הצלחות: על המחנך להציב לעצמו אתגר להפוך את התלמיד הזה למצליחן. לשם כך עליו לשאול אותו על מה שהוא בוודאי יודע, להחמיא לו ולדווח להורים על ידיעתו והצלחתו ולהמשיך לשתף אותו בשאלות על